ביקורת מחממת לב

ביקורת מחממת את הלב, על הספר "מילה אחת סיפור שלם" ותודה לך, שרה רחמיאל, על כך.

"ספר זה מוקדש באהבה לכל המודאגים והכואבים מאז שבעה באוקטובר 2023.
כולי תקווה שעד שהספר ייצא לאור, יהיה טוב
הפרחים ישובו לפרוח וגם מתוך החושך יידלק האור."
(הקדשה מתוך הספר מתוך שירה של יסמין מועלם- "יהיה טוב")
לפני שאתחיל עם הספר אגיד שההקדשה הזו ריסקה אותי. כי הנה, הספר יצא, אבל המצב לא טוב יותר.
הפרחים שבו לפרוח, הם נעים במחזוריות שגרתם, אבל לא טוב יותר וכולנו מצפים לאור שיידלק מהחושך.

שבעה באוקטובר 2023.
מלחמת חרבות ברזל מתחילה. כולם מפוחדים, מבוהלים.
אמא של מילה לא יכולה לשאת את הפחדים, את הריצות לממדים, את הכאוס שמתחולל במדינה.
מילה ושתי אחיותיה הגדולות גרות לבדן עם אימן.
אביהן עזב כשמילה היתה בת ארבע ומאז הן לא שמעו ממנו.
אימן אורזת מזוודות וארבעתן טסות ליפן, ארץ השמש העולה בכדי להתאוורר מהמצב.
מילה ואחיותיה לא מרוצות. הן לא רוצות לעזוב מאחור את חברותיהן, מילה בדיוק שבועיים לפני כן הפכה לחברה של אופק והכל היה מושלם.
אבל אימן לא שואלת. היא קבעה עובדה.

הן מנסות להתאקלם ביפן, כל יום יוצאות לטיולים בין הגנים והמקדשים ביפן וממשיכות להיות בקשר דרך הוואטסאפ עם חבריהם.
חברותיה של מילה וגם אופק כועסים עליה בגלל שהיא לא נפרדה מהם, לא הודיעה להם שהיא טסה.
ככה פתאום בבוקר אחד היא נעלמה עם משפחתה.
הם לא מתייחסים להודעות שלה, מתעלמים,
עד שמילה כותבת לאופק את נסיבות נסיעתן.
אופק סולח, מבין את המצב המורכב.
ככה עוברים כמה ימים עד שהם מקבלים הודעה מסבן, אביה של אימה, שאביה של מילה חזר להילחם בארץ ונפצע קשה בעזה. הוא בטיפול נמרץ, מורדם ומונשם. הוא מבקש מהן לחזור לארץ להיות ליד מיטתו.
אימן מתלבטת אבל בסוף נכנעת והן חוזרות לארץ.
הן חוזרות לאבא שניתק איתן קשר,
לאבא שלמילה אין זכרונות ממנו כי היא היתה קטנה כשעזב.
איך מילה ואחיותיה מתמודדות עם המצב שנוצר?
הסופרת מצליחה להעביר דרך מילה ואחיותיה את מה שמתחולל בנפשן ברגישות רבה עקב המלחמה.
הקוראים הצעירים ימצאו בטקסט עידוד ונחמה.

כמו שנאמר מאז שהמלחמה פרצה-
אין בית בישראל שלא מכיר מישהו/מישהי שנרצח, נחטף, נפל בקרב.
הספר מעביר את הסיטואציה שאליה מדינת ישראל נקלעה, הטקסט מותאם לנוער, אין בו תיאורים קשים,
הוא פשוט מתאר את המצב,
מנסה לטעת תקווה ולעודד.
המצב לא קל למבוגרים וקל וחומר לילדים ולבני הנוער. כולם חיים בפחד, האזעקות והריצה לממדים מתסכלת, ובכלל ההרגשה הכללית ירודה.
ילדים ובני נוער שיקראו את הספר
יחושו שותפות-גורל עם מילה ואחיותיה,
ולמרות שהרקע של הספר הוא על המלחמה שעדיין מתנהלת- יש בו גם סוף שמשדר תקווה
ומסר אופטימי.

"בסוף יהיה, יהיה טוב,הפרחים ישובו לפרוח,
תראה שיהיה טוב, יהיה טוב,
גם מתוך החושך יידלק האור..."
(יסמין מועלם יהיה טוב)
אנחנו חייבים להאמין שיהיה טוב,
שהקשת בענן תצוץ ותאיר את חיינו.
נישא תפילה לשמירת חיילנו שישובו לשלום?
שהחטופים יחזרו?
שתהיה רפואה שלמה לפצועים?
ושנמשיך להיות עם חזק ומאוחד. ?
כוחנו באחדותנו.