סקירה מחבקת על "האביב של נופר"

אורה: איני מכירה ממש את רעות אסתר פנקוס . מעולם לא נפגשנו ולא שוחחנו. יחד עם זאת אני מרגישה שאנחנו מכירות שנים. היא קוראת אותי ולא רק את הספרים שלי.
זו הסקירה שעשתה על " האביב של נופר".
תודה על החיבוק רעות.

הספרים של אורה קרופיק זה כבר סיפור אהבה מבחינתי, קראתי כל אחד מספרי הנוער שלה, והם כולם מעטרים לי את המדף, ויש בהם משהו שיכול לגעת בכל נער ונערה – חלקם, כי זה הסיפור שלהם וחלקם כי היא פשוט יודעת לדבר אל הנוער, לא במנותק מהחוויה שלהם, אלא עם הרבה שיח איתם. יש לה קבוצות של בני נוער מאיזורים שונים שבהם היא נעזרת במהלך הכתיבה, כדי ליצור את הסיפורים הכי מדויקים, הכי נוגעים והכי רלוונטים שיכולים להיות.

הפעם הסיפור הוא על נערה מבית לא מתפקד, שחווה חוויה לא פשוטה בבית ספר החרדי בו היא לומדת. היא חיה בין עולמות – עולם דתי\חרדי במסגרות החינוך שבהם היא נמצאת, ועולם חילוני – הבית ממנו היא באה. היא נערה שרק מחפשת שייכות בעולם, מחפשת אישור לקיום שלה, ועושה הכול כדי להיות בסדר עם כולם, שלפעמים היא שוכחת לתת מקום לעצמה.

הספר הזה כואב ומרגש. נופר עוברת כאן תהליך עם עצמה. היא לומדת להאמין בעצמה, לראות שהיא שווה – גם אם שנים אמרו לה אחרת. היא מראה לנו שלפעמים אם לא טוב לנו במקום בו אנחנו נמצאים, אפשר ליצור מציאות אחרת, גם אם זה מפחיד, כי זה יכול לקדם אותנו ולעשות לנו טוב. יש לי עוד כל כך הרבה מה להגיד על הספר הזה ועל הספרים האחרים, אבל אני מזמינה אתכם פשוט לבחור אחד ולקרוא, גם אם לא תמצאו את עצמכם בו – תוכלו להבין תחושה של מישהו אחר.

שורה תחתונה: לעשות שינוי כדי ששינוי יוכל להגיע!