המסע של יוגב

"תשתה", אמר חושן.
"אני לא שותה".
"יומולדת זו סיבה טובה לחגוג".
"יאללה, אל תהיה כבד", אמר יאיר. "כולה בירה".
הם השיקו בקבוקים אחד עם השני וצירפו אותי להשקה. זאת הייתה הפעם הראשונה ששתיתי בירה. ביום ההולדת ה-15 שלי. אפשר להגיד שמאז החיים שלי השתנו.

יוגב מתחיל לשתות עם חבריו בבית הספר, ובמהרה מוצא עצמו בתוך מערבולת גופנית ונפשית שהולכת ויוצאת מכלל שליטה. הוריו, הדוגלים בחינוך מתירני, נמנעים מלהתערב במצב, ובסופו של דבר סבא וסבתא שלו הם העושים את הצעד ולוקחים אותו אל ביתם שבמושב בצפון. באווירה חדשה זו, של עבודת כפיים והסתפקות במועט, לומד יוגב לקחת על עצמו את האחריות למצבו, ובעזרת סביו, דודו ירון ונערה בשם זיו, הגרה בבית השכן, מתחיל לגלות מחדש את הכוחות ואת היכולות הטמונים בו.